איך להתמודד כשהכל מטלטל מסביב? איך להתגבר על משברים בחיים
מעיין ביטון

מעיין ביטון

איך להתמודד כשהכל מטלטל מסביב? איך להתגבר על משברים בחיים: הטלת עוגן

לפעמים אנחנו עושות את כל מה שאנחנו יכולות, אבל העולם סביבנו הוא זה שמשתנה.
אנחנו עשויות להרגיש קושי עם חוסר הוודאות, חוסר היציבות, המשבר המדיני והעולמי. כמה שנשתדל להיות בשלווה פנימית, להתחבר לחוסן הפנימי שלנו, קשה לא להיות מושפעים ממשברים עולמיים, כמו למשל וירוס הקורונה. לפעמים זה לא בגלל העולם מסביב, לפעמים לא ברור לנו מאיפה הגיעו המשברים בחיים – פתאום קמים בבוקר ומרגישים תחושה ירודה, מועקה, דיכאון, עצב. גם כשאין וירוס, והכל בסדר, גם האדם הכי בריא בנפשו יחווה משברים בחיים, ויחווה לעיתים רגשות לא נעימים

זה מאוד לא נעים לנו להיות במצב הזה, במשבר נפשי בו אנחנו מרגישות מטלטלות מצד לצד, עם קושי רגשי, מתמודדות עם הלא נודע. איך מתגברים על משברים בחיים?

איך חוזרים לשמחת החיים שלנו?

אני רוצה לדמות את המצב הזה לאונייה בלב הים. האונייה היא האדם, והים והגלים הם העולם. האונייה יכולה להיות מאוד חזקה, יציבה, גדולה ובנויה היטב. אבל היא בהכרח תושפע מהגלים, תתנדנד הלוך ושוב, מצד לצד, לאור שינויי מזג האוויר.

כשמגיע הזמן של התמודדות עם משבר נפשי – האונייה, שהיא האדם, תושפע מהסערה, שהיא המשבר הנפשי. הסערה תנדנד את הספינה ואף תאיים להטביע אותה למימי הים.

המטרה שלנו היא לא לטבוע. כדי לשרוד, אנחנו נטה מצד לצד, אבל לא ניפול למים, לא נטבע ולא נוותר על ההתמודדות שלנו – גם כשזה מאוד קשה.

הטלת עוגן הוא תרגיל חוויתי שאנו עושות כדי להזכיר לנו אפשרות נוספת: במקום לטבוע, אנחנו יכולות להטיל את העוגן. זה לא אומר שלא נושפע ממה שמתרחש סביבנו, זה לא אומר שפתאום נהייה יציבות והגלים לא ישפיעו עלינו כלל… אבל תהייה לנו יציבות מסוימת. תהייה לנו אפשרות לשמור על הספינה שהיא לא תטבע.

איך להתגבר על משברים בחיים? תרגיל הטלת עוגן

וזהו התרגיל:

שבי בצורה נינוחה אך זקופה על הכיסא. הניחי את הרגליים על הקרקע ואת הידיים לצידי הגוף.

שימי לב למה שאת מרגישה עכשיו. אולי עצב, או כאב רגשי. תגידי לעצמך – יש כאן הרבה כאב. הרבה עצב. או מה שאת מרגישה.

ואני רוצה שתשימי לב, שבנוסף לכאב או לקושי הנפשי שאת חווה, יש פה גם גוף.

  • קחי נשימה עמוקה. ועוד אחת.
  • שחררי את האוויר החוצה לאט לאט.
  • שימי לב לחמשת החושים שלנו – מה את רואה לפנייך? בחדר בו את נמצאת? צייני זאת לפנייך.
  • מה את שומעת עם חוש השמיעה? אילו רעשים יש בחדר בו את נמצאת? צייני אותם.
  • מה את מרגישה דרך העור שלך? למשל מגע הכיסא עם הגוף שלך, מגע הידיים עם המשטח עליו הן מונחות. אולי את מרגישה את מרקם הבגד אותו את לובשת.
  • האם את יכולה להבחין באיזשהו טעם שאת מרגישה בפה? צייני אותו לפנייך.
  • האם את יכולה להבחין בריח כלשהו שישנו סביבך?
  • אז תשימי לב, יש את הכאב והקושי, ויש גם את כל מה שהחושים שלך חווים.
  • כעת, הצמידי את כפות הרגליים אל הקרקע.
  • הצמידי את כפות הידיים זו לזו. התמתחי קצת, הניעי את הכתפיים והזרועות.
  • הניחי יד אחת על הלב, ויד אחת על הבטן. ונשמי עמוק בחמלה. שחררי את האוויר לאט לאט.
  • עכשיו תוכלי להמשיך, הטלת את העוגן שלך.
  • האם את מרגישה הבדל בכאב שהרגשת בהתחלה? הוא עדיין כואב, הקושי עדיין קיים שם, ויש עדיין התמודדות עם משבר נפשי, אבל את לא מטלטלת לכל הכיוונים. את יכולה להתמודד עם הסערה שפקדה את הים.

להרשמה לעדכונים מלאי את הטופס הבא

שתפו את הפוסט

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest
Share on print
Share on email