שאלה שחוזרת ועולה בקרב מטופלות שלי שהן רגישות מאוד – האם רגישות גבוהה היא מולדת או שהיא נרכשת במהלך החיים ונוצרת בגלל הסביבה? מניסיוני כמטפלת,

לא מזמן הגיעה אליי אישה לטיפול, לאחר כמה מפגשים בהן לאט לאט הכרנו והבנו יותר לעומק את הקושי עימו היא מתמודדת, שאלתי אותה שאלה.  

איך נדע שהטיפול הצליח? מה נחשב להצלחה בטיפול? הגעת אליי כמטופלת שסובלת מחרדות. בפגישה הראשונה אמרת לי שהמטרה שלך היא להיפטר מהחרדה. שאלת אותי כמה

אני מנהלת קהילה של נשים רגישות, כותבת הרבה על רגישות גבוהה ודרכי ההתמודדות איתה וכמו כן חוץ מלהיות אישה רגישה בעצמי, אני גם מטפלת.  לכן

מה הן מחשבות טורדניות? לכולנו יש לפעמים מחשבות טורדניות. למשל, כשאנחנו נוסעים ברכב ופתאום חושבים על אפשרות של תאונה או חושבים על משהו רע שעשוי

בקהילת הפייסבוק שלי – מתנת הרגישות – הקבוצה לנשים רגישות שאלתי פעם מה הדבר שהכי קשה לך איתו בעקבות הרגישות הגבוהה? הדבר שחזר הכי הרבה,

למה את כועסת? כשהתחלתי את לימודי הטיפול, אחד הדברים הראשונים שאמרו לי זה לא להתחיל שאלה במילה "למה". כשהיינו ילדות, ועשינו משהו רע – פיזרנו

נשים רגישות זקוקות לזמן למנוחה וטעינה מחדש. בזמן זה, רוב הנשים מעדיפות להיות לבד, בחדר חשוך ושקט, על מנת להוריד את רמת הגרייה שהמערכת סופגת

רגישות גבוהה וכעס רגישות גבוהה היא מושג שהוטבע ע"י ד"ר איליין ארון, והוא מתייחס לכ-20% מהאוכלוסייה אשר חווה רגישות גבוהה יותר משאר האוכלוסייה לגירויים חושיים