רגישות גבוהה וכעס
רגישות גבוהה היא מושג שהוטבע ע"י ד"ר איליין ארון, והוא מתייחס לכ-20% מהאוכלוסייה אשר חווה רגישות גבוהה יותר משאר האוכלוסייה לגירויים חושיים – דברים שרואים, שומעים וחשים, ולגרייה רגשית. כלומר, אנשים רגישים מאוד חווים את העולם שסביבם בעוצמה רגשית וחושית גבוהה יותר. הם חשים גם את עולמם הפנימי בצורה חזקה יותר, למשל, ישימו לב יותר לשינויים בגוף, יהיו מוסחים יותר מתחושות פנימיות שונות, ויסחפו אחרי המחשבות והרגשות של עצמם.
להיות אדם רגיש מאוד זה לא פשוט, אך יש לכך יתרונות רבים. אנשים אלו ניחנים ברמות גבוהות של אמפתיה, יכולות אינטואיטיבית גבוהה, רמות גבוהות של יצירתיות ויכולות לזהות את הצרכים של אחרים. אך ישנם גם חסרונות מהם סובלים אנשים רגישים מאוד כמו: מוצפות רגשית וחושית גבוהה, לעיתים קרובות הם סובלים מקשיים עם ויסות רגשי וחושי, הם מותשים בקלות ונשחקים מהעוצמה בה הם חווים גירויים.
אנשים רגישים מאוד עשויים לסבול גם מקושי בויסות כעסים. הכעס עשוי להתבטא בצעקות, התחצפויות, האשמות כלפיי אחרים, התפרצויות זעם, שמירת טינה וקושי בקבלת הוראות מבעלי סמכות כמו מנהלים וקולגות בעבודה.
למה קשה לנו להביע כעס?
כעס הוא רגש מאוד מבלבל. לעיתים קרובות אנשים מנסים לבטל ונוהגים בחוסר אמפתיה כלפיי כעס. ינסו לבטל את הרגש של האדם הכועס – "אל תכעס", "אבל למה אתה כועס?", תגובות כאלו משדרות חוסר אמפתיה וקבלה של מה שהאדם מרגיש, והוא מגביר את התסכול ותחושת חוסר האונים הנלווית לכעס. כמו כן, בחברה המודרנית מצד אחד מעודדים אותנו להביע רגשות בצורה פתוחה, מצד שני, כעס כאמור הוא רגש פחות מקובל, ולא מלמדים אותנו מיומנויות בסיסיות איך להביע כעס בצורה שהיא לא הרסנית או תוקפנית כלפיי האחר. כתוצאה מכך, להרבה מאוד אנשים, ובכללם אנשים רגישים מאוד, חסרות מיומנויות לביטוי הכעס בצורה שמכבדת הן את האדם הכועס, והן את הסביבה שלו.
אז איך מבטאים כעס בצורה יעילה ונכונה?
1. תיקוף ואמפתיה לעצמך
חשוב מאוד להיות במודעות גבוהה יותר לעצמך, לעבר שעיצב אותך כפי שאת ולרגישות שלך. כל אלה משפיעים על האופן בו את חווה את העולם, ומשפיע על הדרך בה תרגישי בסיטואציות שונות. כך, כאשר יעלה בך הכעס, יהיה לך קל יותר לזהות ולהבחין בו, ולהבין מה גרם לך לכעוס בסיטואציה הזאת. לתקף את הכעס אומר ממש להגיד לעצמך – "אני כועסת עכשיו", להבין שהיה כאן משהו שהיווה חציית גבול עבורך. ברגע שתהיי יותר אמפתית לעצמך ולמצב, יהיה לך קל יותר לשלוט ולבחור בהתנהגות דרכה תבטאי את מה שאת מרגישה. אז תוכלי להביע את הכעס בצורה מקובלת, ולא בהתפרצות בלתי נשלטת של זעם.
אם קשה לך לעשות את זה בעצמך, כדאי להיעזר באדם קרוב ומיטיב, או מטפל/ת, למשל טיפול רגשי CBT, שיוכל לעזור לך להבין את הכעס ולקבל את האמפתיה שאת זקוקה לו.
2. ביטוי הכעס בצורה אסרטיבית
אחד הקשיים הנפוצים למי שסובל מהתפרצויות כעס, הוא שהם נוטים להכיל ולהכיל את הסביבה שלהם, עד שהם כבר לא יכולים יותר ואז מתפוצצים בהאשמות וצעקות. זה כיוון שמילדות לימדו אותנו לא לבטא את הכעס שלנו, להיות "ילדים טובים" ושקטים ושכעס הוא לא רגש לגיטימי. בפועל, אם תלמדי לבטא את מה שאת מרגישה בצורה אסרטיבית – מתוך כבוד לעצמך ולצרכים שלך וגם מתוך כבוד לסביבתך ולצרכיי הסביבה, אז לא תצטרכי להכיל ולהכיל עד התפרצות.
3. דאגה לעצמך וזמן לעצמך
אנשים רגישים מאוד זקוקים לזמן של שקט ומנוחה, אחרת הם יגיעו למצב של מוצפות רגשית ולקושי רגשי שעשוי להתבטא בהתפרצות זעם. דאגי לזמן לעצמך. דאגי לעשות דברים שאת אוהבת.
דאגי למספיק זמן מנוחה במהלך היום, במיוחד בתקופות לחוצות ומרגשות יותר. כשאת כועסת, קחי לעצמך פסק זמן, לכי לנשום, נוחי, היי קצת לבד עם עצמך, ותחזרי להגיב אחרי שקצת נרגעת, הספקת להיות אמפתית ולתקף את מחשבותייך ורגשותייך, ולהבין איך את רוצה להגיב.
עוד בסדרת המאמרים על כעס: