למה את כועסת?
כשהתחלתי את לימודי הטיפול, אחד הדברים הראשונים שאמרו לי זה לא להתחיל שאלה במילה "למה". כשהיינו ילדות, ועשינו משהו רע – פיזרנו משהו על הריצפה, הרבצנו למישהו, או איחרנו לשיעור…. נתקלנו בשאלה "למה".
למה הפכה לשאלה שלא באמת מבררת מה קרה, אלא שאלה של האשמה. הרי מי ששאל למה פיזרת את כל האורז על הריצפה לא רצה באמת לדעת את התשובה, אלא התכוון להאשים אותך במה שקרה.
כך כשאנחנו מנסות להבין למה אנחנו כועסות, למה הייתה לנו התפרצות זעם, למה "איבדנו את זה" – החוויה הפנימית היא של האשמה עצמית, כעס שהופנה כלפיי חוץ לכמה רגעים – והופך מהר מאוד לכעס שמופנה כלפיי פנים, אל עצמי.
שאילת ה"למה" מתוך האשמה עצמית לא תקדם אותנו לשום מקום. כאמור, היא הופכת את הכעס שהופנה החוצה, לכעס פנימי. בעצם כעס שהוא חרב פיפות – מצד אחד כלפיי אחרים ומהצד השני כלפיי עצמי על כך שאני בכלל כועסת. למה לא נשמתי עמוק? למה לא התרחקתי מהסיטואציה? למה צעקתי? למה שוב איבדתי את זה?
ואני רוצה להציע לך לשנות את נקודת המבט
הרי ה"למה" המאשים הזה לא עוזר לך להבין את הכעס שלך טוב יותר, הוא לא מקדם אותך לשום מקום, הוא רק משמר את מעגל הכעס. את כועסת על עצמך ומרגישה רק עם עצמך, והכעס הזה מצטבר בתוכך כמו אנרגיית אש ומתפוצץ שוב כלפיי הסובבים אותך.
במקום להאשים את עצמך, תשאלי את עצמך בצורה שבאמת מבטאת רצון להבין ולהתבונן על מה שקרה, בצורה של חמלה עצמית וקבלה – בצורה שמתבוננת על המצב בצורה סקרנית, לא שיפוטית. כמו שמתבוננים על סרט או תמונה. ולשאול את עצמך – מה קרה כאן? מה היה הטריגר לכעס? מה גרם לי להתפרצות כעס? האם הדינמיקה שקרתה כאן מוכרת לי? האם היא קרתה כבר בעבר? האם היא קשורה לאיזשהו כאב פנימי ועמוק שיש לי? במקום לשאול את עצמך למה, ולהאשים – נסי לבדוק איך להתמודד עם כעס שעלה לך.
לקבל את עצמך – לקבל את הכעס שלך
תנסי לענות על השאלות האלה בצורה נקייה, לא שופטת, שמקבלת את כל מה שעולה. באופן בו היית עוזרת לחברה טובה. שאלות שמקבלות את עצמך כפי שאת, לא שופטות, אלא באמת רוצות להבין לעומק את מה שקרה כאן. אולי השאלות, בשלב הראשון, לא יביאו לשינוי מהיר והכעס ישאר שם ואולי תתפרצי בכעס שוב! אבל תמשיכי בדרך ההתבוננות שלך, בחמלה וקבלה. את תראי, שלאט לאט תצליחי להבין טוב יותר את הכעס שלך, תצליחי להגיע לפצעים עמוקים וכואבים יותר. ההתפתחות שלנו היא לכל אורך הדרך, והתרגול לעולם לא מסתיים. אני לא מכירה אדם אחד שחי ללא התפרצויות כעס לעולם, גם אני כועסת, וגם אני מתפרצת לפעמים בבכי וצעקות. לפעמים אפילו בתדירות גבוהה. ואני ממשיכה לעבוד ולתרגל ולהתפתח בעזרת ההתבוננות שמאפשרת לי להבין את עצמי טוב יותר.
אם את מתקשה לקבל את הרגשות והמחשבות שעולות לך, ואת מרגישה תקועה וקושי להתמודד עם הכעס שלך, אני ממליצה לך להגיע אליי לטיפול רגשי CBT – בו נלמד להתבונן על הכעס ממקום חובל ומקבל, וגם להבין מה המקור שלו, איך להתמודד עם כעס כך שבפעם הבאה התגובה שלך תהייה אחרת.
