נשים רגישות חוות אירועים שונים בעוצמה גבוהה. מישהו זרק לך מילה. הייתה אי הבנה. לפעמים, מישהו עשה לך משהו בהיסח הדעת. האנשים האחרים, כך נדמה, ממשיכים הלאה בחייהם ואולי אפילו לא יזכרו מה קרה… אבל את – את נשארת עם המועקה, בודדה, כואבת ומוצפת. אז איך מתמודדים עם משבר? איך להתגבר על משבר כזה?
קודם כל אני מצרפת תרגיל כתיבה שאת יכולה לעשות שיכול לעזור לך לשחרר את התחושות האלה.
החשיבות של התבוננות עצמית
בנוסף, אני ממליצה לנסות להתבונן על מה שקרה. לאורך השנים אני מתרגלת עם עצמי ועם מטופלות, את היכולת להתבונן על אירועים שמאוד מפעילים רגשית. קל לזהות את המשבר הנפשי: קורה משהו קטן, אבל התגובה הפנימית היא גדולה…. אפשר להרגיש את זה בגוף: למשל התכווצות פנימית, או כובד, לפעמים מישהי עשויה להרגיש דפיקות לב, או להזיע מאוד, או סחרחורת. ברגש: תהייה תחושת מצוקה, סטרס, לחץ.
כשזה קורה, חשוב מאוד לעצור, לזהות את התגובה החזקה, ולהבין שכנראה התגובה אינה קשורה למה שקורה כרגע. חשוב לנסות להבין מה קרה כאן, ולמה הגבת כך. אחת הדרכים כדי להתגבר על משבר נפשי כזה, היא להתבונן ולחקור את מה שקרה לך.
את יכולה להתבונן על המצב הזה על ידי שאילת שאלות שונות
מה האירוע הזה מזכיר לי? מה בדיוק אני מרגישה? לתת שמות לרגשות הללו.
אילו תחושות גוף אני חוויתי? לתת שמות לתחושות הללו, ולזהות איפה הן היו בגוף. מה בדיוק כואב לי?
מתי עוד חוויתי את התחושה הזאת? האם זה מזכיר לי משהו? מהעבר הקרוב, או העבר הרחוק? מהזמן האחרון או מהילדות שלי? האם היו לי תחושות דומות גם כילדה ובאילו מצבים נוספים הרגשתי כך? מתי עוד היה לי משבר נפשי דומה?
ההתבוננות מאפשרת מגוון רחב של דברים
קודם כל היא מאפשרת לך לקבל תיקוף ומילים למה שאת מרגישה. את לא מסתובבת סתם פגועה בלי הכרה. את מאפשרת לעצמך להכיר במה שאת מרגישה, את נותנת תוקף למשבר הנפשי שאת חווה, וזה כשלעצמו כבר מסייע להתגבר על המשבר.
דבר שני, זה מאפשר לך להעמיק פנימה ולהבין מה קרה כאן. מה כאב לך? מתי כאב לך כך בעברך? יש לך הזדמנות ללמידה עצמית והתפתחות עצמית מתוך המשבר הנפשי. זה מאפשר לך לחזור אחורה בזמן ולרפא מקומות כואבים, או לכל הפחות להכיר שיש בך מקומות כואבים שדורשים עוד עבודה ועוד ריפוי.
דבר שלישי, זה מאפשר לך להבין את עצמך טוב יותר. מה בדיוק כאב לך באירוע הזה? המילים שנאמרו? הטון בהם הם נאמרו? הביקורת הסמויה? מה במשבר הנפשי הזה היווה טריגר לקושי? אולי זה העלה ביקורת שלך כלפיי עצמך או חוסר ביטחון שיש לך מול הבחירות שלך? אולי זה נגע לך במקום בו יש לך פקפוק עצמי או רגשות אשמה? זה מאפשר לך התבוננות פנימית מעמיקה בעצמך. האם אותם מילים בטון אחר היו מאפשרות לך לקבל את זה כמשוב שתורם להתפתחות העצמית שלך?
אני מוצאת שלאורך השנים ההתבוננות הזאת מאפשרת למטופלות לדייק לעצמן עוד ועוד את הדרך שלהן. היא עוזרת להתגבר על משבר באותו הרגע, ומועילה לנו בטווח הארוך בבניית החוסן הנפשי וההיכרות המעמיקה שלנו עם עצמנו. לא תמיד ניתן לרפא את כל המקומות הכואבים או כל המקומות חסרי הביטחון…
אבל אז את יכולה להיות מודעת לכך שיש לך מקום מסוים שכואב או מקום מסוים שהוא עדיין חסר ביטחון, ואת יכולה לקבל אותו ולתת לו חמלה ולהיזכר שאת רק בנאדם, שאת הדרך שלך, מתפתחת ולומדת כל הזמן.
