ראשית חשוב להבחין בין ויסות חושי לבין ויסות רגשי
ויסות חושי מתייחס לחושים שלנו ולתחושות הגוף. למשל – תחושת איזון של הגוף, היכולת לשאת רעשים שונים, היכולת לשאת מרקמים שונים בתחושות הגוף ובחוש הטעם. ויסות חושי יכול להתייחס גם לנושאים של ראייה – איך האור החזק או החלש, או צבע האור (חם / קר) משפיע על חוש הראייה שלי. בויסות חושי מתעסקים במקצועות כגון ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ומקצועות דומים. אומנם יש קשר גדול בין ויסות חושי לויסות רגשי, ונשים רגישות רבות חוות גם קשיים הויסות החושי יחד עם אתגרים בויסות הרגשי. אך בטיפול רגשי אנחנו עוסקות בויסות רגשי – ויסות של הרגשות אותם אנחנו חווים בנפש שלנו.
קראי גם על טיפול רגשי מרחוק
מה זה ויסות רגשי?
ויסות רגשי זה מצב בו אני משפיעה על מאפיינים שונים של הרגש שאני מרגישה: העוצמה שלו, המועד בו אני ארגיש אותו, האופן בו אני חווה אותו והדרך בה אני מביעה אותו.
מהמשפט הזה בלבד אנחנו מבינים שיש הרבה מאוד דרכים שונות לווסת רגשות:
אפשר להשפיע על העוצמה של הרגש שאני חווה: להגביר או להנמיך את העוצמה. למשל, אם אני מרגישה חרדה מאוד גבוהה, יש ביכולתי להנמיך את החרדה, אם יש לי מיומנויות של ויסות רגשי. יש מצבים בהם נרצה להגביר את מה שאני מרגישה – למשל אם אני חווה ניתוק מהמצב או אני נמנעת מלהרגיש משהו.
- עם מיומנויות ויסות רגשי, אפשר לדחות או להקדים את הרגש שאני חווה: לצאת איתו למסע בזמן… למשל, אם אני יודעת שצפויה לי תקופה של לחץ רב, אני יכולה להקדים את החוויה הרגשית. להתחבר לתחושת הלחץ שצפויה לי, ואז לווסת את הרגש כך שבהמשך יהיה לי יותר קל להתמודד עם הלחץ כאשר הוא באמת יגיע. אני יכולה גם להתחבר מחדש לרגש שהרגשתי בעבר, במטרה לרפא אותו או להבין אותו טוב יותר. ובעיקר, אני יכולה לרכוש מיומנות של עצירה והתבוננות ברגש כאשר אני חווה אותו בהווה. לעצור רגע, לבחון את המצב, לבחור איפה אני יכולה לבטא, ומה הדרך הנכונה והטובה ביותר לבטא את מה שאני מרגישה.
- לווסת את האופן בו אני חווה את הרגש: לעיתים קרובות, יהיו לנו רגשות ראשיים שנרגיש, ואז יהיה רגש שנלווה לרגש, נקרא לו רגש משני. למשל, אמא טרייה שמרגישה מאוד מותשת מטיפול בתינוק שלה, עשויה להרגיש רגשות אשמה על עצם תחושת המותשות, התסכול והייאוש שהיא חווה. במקרה כזה, נרצה לווסת את רגשות האשמה, ואולי גם בושה ורגשות משניים נוספים, ולקבל את מה שאנחנו מרגישים בחמלה. כמו כן, חווית הרגש עצמה יכולה להיות מתוך מודעות: מודעות לרגש, לעומת המנעות והכחשת הרגש, אשר תקשה על קבלתו ותקשה על ויסות הרגש.
- הדרך בה אני מביעה את הרגש: כאן מגוון האפשרויות הוא אינסופי. נשתמש בדוגמה פשוטה: האם אתפרץ בצעקות על בעלי כי היה לי יום קשה, או שאציע לו שנצא בשקט למרפסת עם כוס תה לדבר על היום שהיה לנו. כמובן שהדרך המועדפת היא לווסת את הרגש, ולאפשר לעצמי לבטא אותו בצורה שמקדמת אותי ומכבדת את היחסים עם האנשים שסביבי.
מה לא נחשב ויסות רגשי?
ויסות רגשי כולל יצירת "מגע" עם הרגש, קבלתו, והתבוננות בו. העלמת הרגש, הפסקת הרגש, או החלפתו באופן מיידי ברגש אחר – לא נחשבים ויסות רגשי, והם יכולים לגרום לי לבעיות אחרות, לגרום למצבים של התפרצויות כעס או התפרצות זעם. חוסר מגע עם הרגש שלי עשוי לגרום גם להתקף חרדה ולמשבר נפשי מתמשך. זה בניגוד לדעה הרווחת שאם אכחיש או אדחיק את מה שאני מרגישה, אז לא אצטרך להתמודד עם רגשות לא נעימים. בפועל, ההפוך הוא הנכון! אם אאפשר לעצמי לבוא במגע עם הרגש שלי, אז אוכל ללמוד איך לווסת אותו ולהתמודד איתו, ואוכל להנות מחיים נפשיים בריאים יותר!
ויסות רגשי הוא דבר מאוד חשוב עבור נשים רגישות, בהתמודדות היומיומית שלהן עם עוצמת רגישות גבוהה.