הכרת תודה היא נושא שנחקר רבות בתחום הפסיכולוגיה החיובית. נמצא קשר ישיר בין כתיבת "הודיות", אשר מאפשרת לנו להכיר בטוב שמתרחש בחיינו, לבין תחושת אושר ושמחה יומיומיים בחיינו.
ד"ר ברנה בראון, חוקרת חשובה בעולם הפסיכולוגיה, אומר שאחד הממצאים החשובים של מחקריה הוא הקשר בין הכרת תודה לבין שמחה. עלולים לחשוב שהקשר יהיה שמי ששמח וטוב לו בחייו, מצליח למצוא בקלות על מה להודות ולהכיר תודה על מה שיש לו בחייו. אך בראון מצאה קשר סיבתי הפוך – כאשר אנו מתאמנים על כתיבת הודיות, באופן יומיומי, אנו בעצם מחווטים מחדש את המוח שלנו לחפש ולזהות מה מעורר בנו שמחה ואושר.
כתיבת הודיות מאפשרת לנו לתרגל שמחה באופן אקטיבי. המוח שלנו מחווט באופן טבעי לחפש מה לא בסדר, מה עושה לנו רע. מתוך רצון להגן על עצמנו, באופן טבעי נחפש, ונמצא בקלות רבה, גורמי סטרס וחרדה רבים מאוד סביבנו. התירגול המכוון של הכרת תודה, מאפשר לנו לחווט מחדש את המוח שלנו לחפש דברים אחרים. זה מתחיל בשעת התירגול, ומהר מאוד מתפשט ומתפתח לשאר שעות היום. המוח לומד שכדאי לו לחפש מה טוב, מה העלה בנו חיוך במהלך היום, על מה אנחנו מכירים תודה שעושה לנו טוב בחיינו, וממשיך להשתמש בצורת חשיבה זו.
יש ציטוט מפורסם של נזיר בודהיסטי שאומר: "זה לא האושר שהופך אותך למישהו מכיר תודה האלא הכרת תודה שעושה אותך מאושר".
כשאנחנו מחפשים על מה להודות, אנחנו מפעילים ומאמנים סגנון מחשבה חדש. אנחנו מתחילים לשים לב לכל הדברים הטובים שקורים לנו, מה שיש לנו, וגם מה שהיה לנו כל הזמן ממש מתחת לאף. זה גורם לנו להרגיש טוב ולהיפתח לעוד חוויות חיוביות וכך ליצור מעגל חיובי של השפעה. זה אחד הכישורים המרכזיים של האושר. וכל אחד יכול להתאמן על זה, כבר מהיום.
כיצד מתרגלים הכרת תודה?
המחקר מראה שמומלץ לעשות זאת בסוף היום, ולחשוב אחורה על היום שחלף. לשאול את עצמך שאלות כמו – מה היה לי טוב היום? מה העלה חיוך על פניי? מה גרם לי לתחושה טובה? מומלץ לציין לפחות 3-5 דברים טובים.
מומלץ לכתוב דברים ספציפיים וייחודיים לאותו יום. לא לכתוב "קלישאות" כמו – תודה על הבריאות שלי, תודה על המשפחה שלי וכדומה. חזרתיות יומיומית על אותן הודיות כלליות בעצם גורמת למוח להישאר "עצל" ולא לנסות לחפש משהו ייחודי חיובי שקרה ספציפית היום. זה תרגול שלא מעלה את רמת האושר הכללית, אלא סתם לצאת מידי חובה.
אפשר לנסות לחשוב על תחומים שונים בחיים ולבדוק בכל תחום על מה יש לי להודות – משפחה, בריאות, פרנסה, תחביב, לימודים, חברים וכדומה.
כדאי ומומלץ להודות על דברים שעשיתי ושהעשייה שלהם הביאה להצלחה מסוימת, גם אם קטנה. זה מעודד המשך עשייה אקטיבית להמשך. להיות ספציפיים ולתאר מה בדיוק עבד טוב, מה הצלחתי, מה העלה לי חיוך. אפשר וראוי לציין גם דברים קטנים מאוד – כמו שכן שעזר לי, רגע שבו הבחנתי בשקיעה יפה, או פקק שנפתח בדרך לעבודה. גם אלה ראויים להכרה.
