מתי צריך לפנות ל טיפול בחרדה אצל ילדים ונוער?
לחרדה יש כל מיני צורות: זה יכול להיות ילד בוגר שלא מוכן לחזור לבד מבי"ס הביתה, או ילדה שמסרבת להשתתף במסיבות של הכיתה… או אולי ילד שחושש להישאר לבד בחדר שלו. לעיתים אני קוראת בקבוצות הורים הודעה של אמא המודאגת מהחרדה של בנה או של ביתה, ומיד באות הצעות כמו – "זה יעבור לבד". נכון. אולי, לפעמים, באמת זה יכול לעבור לבד. יש פחדים שקשורים לגיל ההתפתחותי של הילדים ובאמת בתנאים מסוימים הם יכולים לעבור לבד.
אבל חרדה אמיתית שאינה מטופלת שקולה בעיניי לכדור שלג שהולך וגדל.
כי לפעמים זה לא עובר לבד.
לא רק שזה לא עובר לבד, זה הולך ומחמיר. הולך ומחריף. והילד שפחד לחזור לבד הביתה מבי"ס, גם כבר לא מסוגל להישאר שעה בבית לבד. הילדה שלא רצתה ללכת למסיבות הכיתה, הפסיקה ללכת לחברות בכלל, וגם לפעמים מסרבת ללכת לבי"ס בבוקר. הדינמיקה של החרדה היא ללכת ולגדול. אם אני נמנע מהדברים שאני מפחד מהם, אני בעצם לא מגלה שאני מסוגל להתמודד איתם. תחושת הביטחון שלי בעולם ושל היכולת שלי להתמודד עם העולם הזה הולכת וקטנה.
ב טיפול בחרדה לילדים ונוער המטרה הראשונה שלי היא החזרת תחושת הביטחון של הילד בעצמו.
יש דברים מפחידים בעולם, אבל אני יכול להתגבר עליהם. יש דברים להתמודד איתם בחיים – לעמוד מול כל הכיתה ולענות תשובה מול כולם, ללכת למסיבה ולהסתכן בדחייה, ללכת ברחוב ואולי להיות עד למעשה של פשע או טרור. אבל אני אוכל להתמודד ואני לא אשבר.
אחת הדרכים שלי להחזיר את האמון של הילד בעצמו, היא בתהליך של דמיון מודרך. בדמיון הילד בונה לעצמו מקום בטוח, מקום ממנו הוא יכול לשאוב משאבי התמודדות. לאחר מכן, שוב, בתהליך בדמיון, עליו להתמודד עם סערה מאוד קשה בעזרת המשאבים האישיים שלו. תהליך כזה בדמיון, כחלק מתהליך כולל של טיפול בחרדה לילדים ונוער, עוזר לילדים למצוא את יכולות ההתמודדות שלהם מול העולם.
לילדים יש כוחות שלא ייאמנו, גם כוחות להתמודד עם החרדה. השיגרה לא חייבת להשתבש. הילדים יכולים לחזור להנות מהחיים, ואנחנו כהורים להתפעל מילדינו העצמאיים והבוגרים.
כיצד יודעים שזה לא פחד התפתחותי פשוט שיעבור לבד, ויש לפנות ל טיפול בחרדה לילדים ונוער?
אם החרדה מונעת מהילד לעשות דברים שבעבר אהב לעשות (בילוי עם חברים וכדומה),
אם החרדה מפריעה לשיגרת החיים, כמו ללכת ולחזור בזמן מבי"ס,
אם החרדה מפריעה לילד / נער והוא מתלונן שהוא כל הזמן מפחד,
אם רואים שלאורך הזמן המצב רק הולך ומחריף ולא משתפר
כל אלה סימנים שיש לטפל בחרדה ולא לקוות שהיא תחלוף מאליה.
