אנשים רגישים מאוד (HSPs) הם אנשים שמרגישים את העולם חזק, החלק הרגשי של המוח שלהם פעיל מאוד ודרכו הם מעבדים ומבינים את המידע שהם מקבלים מהסביבה. אנשים רגישים מאוד מרגישים את העולם מאוד חזק – לטוב ולרע. גם את הדברים השליליים מרגישים מאוד חזק, אבל גם את הדברים החיוביים.
אנשים רגישים מאוד נוטים לחשוב הרבה. לחקור, לנתח, לשחזר בראש אירועים שקרו ולנסות להבין אותם. לאנשים רגישים מאוד יש רצון עז לא רק למצוא חן בעיני אחרים, אלא גם לא לאכזב אחרים ולא לפגוע בהם. כתוצאה מכל זה, הם בהחלט יכולים להיות קצת קשוחים מדי עם עצמם.
בואו נדבר רגע על מחשבות. האם אי פעם שמתם לב שככל שאתם מתמקדים יותר במחשבה, כך הרגש שמתחתיה מתחזק? הקדישו דקה להיזכר בזמן שקרה משהו שהרגשתם ממש חרדה לגביו. אולי חששת שמישהו כועס עליך, למשל. אני בטוחה שככל שחשבת על זה יותר, כך תחושת החרדה ואי הנוחות הלכה והתחזקה יותר ויותר. אבל, אם נסתכל על הצד השני של המטבע, שכל כך קל לשכוח לעשותו לפעמים, ייתכנו מקרים שבהם קורה משהו שמרגיש מרגש, או אפילו משמח אותך באמת. אולי מישהו אמר לך כמה משהו שעשית עזר להם, ורגשות האושר והשמחה שלך גרמו לך להרגיש שאתה על גג העולם.
לכן, אנחנו מעוניינים ללמוד איך להיות יותר מודעים למחשבות שלנו, ולנווט אותן לכיוונים שאנחנו רוצים כדי שנוכל לנהל בצורה טובה יותר רגשות לא נעימים כמו לחץ וחרדה, וגם להגביר רגשות יותר נעימים של שמחה, אושר ושלווה. כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים לשים לב למחשבות אוטומטיות, שהן בעצם הטיות חשיבה – הן גורמות לנו לתפוס את המציאות לא כפי שהיא, הן מעוותות לנו מעט את תפיסת המציאות וגורמות לנו להרגיש לא טוב. לדוגמה, נניח שעולה לך רעיון למשהו מעניין שאת רוצה לעשות, ומייד הדיבור הפנימי שלך עובר ל: "זה רעיון נורא. את לא תצליחי בו, אין סיכוי שזה יהפוך להצלחה". זאת דוגמה למחשבה אוטומטית, שמבטאת את המבקרת הפנימית הקשוחה שלך. היא תמנע ממך לעשות משהו נפלא שאת רוצה לעשות. תיכף אנחנו נבין למה.
הטיות חשיבה, נקראות לפעמים גם עיוותים קוגניטיבים, זה סוג זה של חשיבה שהוא מאוד נפוץ וקורה באופן טבעי לכולם. מהניסיון שלי בקליניקה, אני מזהה שאצל אנשים רגישים זה קורה הרבה יותר, כי יש להם נטייה לחשיבת יתר, הם אוהבים לנתח כל דבר לפני שהוא קורה, וגם בדיעבד. אז תזכרו שאתם לא לבד בזה, הרבה מאוד אנשים חווים את זה.
הטיות בחשיבה נוצרות על ידיד המוח שלנו כדי לקצר את הדרך, לעבד מידע במהירות ולהוריד עומס מהמוח. המוח מאוד אוהב לעשות הכללות, לקבוע כל מיני כללים ולבצע שיפוטים מהירים – כדי להיות יותר יעיל. על בסיס חוויות עבר, טראומות שחווינו, והסביבה בה גדלנו – המוח עושה לנו קיצורי דרך כדי לשמור עלינו מטעויות, לשמור עלינו מפגיעה נוספת. זה התפקיד שלו – לשמור עלינו מסכנה. אבל לעיתים קרובות, קיצורי הדרך הללו הם שגויים ולא הגיוניים. לעיתים האסטרטגיות האלה של המוח שלנו מונעים מאיתנו לעשות דברים שחשובים לנו, או פשוט גורמים לנו להרגיש רע, במטרה להיזהר מסכנה או פגיעה, למרות שהכל ממש בסדר. לעיתים קרובות זה מגיע מהקול של המבקר הפנימי הקשוח, שרוצה לשמור עלינו כביכול מלעשות טעויות. באותו רגע זה מרגיש ממש אמיתי, אבל בפועל, המחשבות הללו מבוססות על מסקנות מהירות שהמוח קפץ אליהן, והן לא תמיד מבוססות על עובדות והגיון.
לכן, חשוב לדעת זאת, וחשוב גם לאתגר את המחשבות האוטומטיות שלך. לדוגמה, לשאול שאלות: "האם זה באמת, באמת מה שקורה כאן? או שמא זו החרדה שלי מדברת?" ואז אתה יכול להחליט אם יש תוקף מאחורי מה שהמחשבות האלה מנסות לשכנע אותך. כדי לאתגר אותם, חשוב לעשות צעד מחוץ למרחב הראש שלך. קצת כמו לראות אותם מנקודת מבט חיצונית, כאילו לומר, "היי, חכה רגע…. אולי זה שוב את, הטייה בחשיבה?"
בימים הקרובים אני אמשיך להרחיב על הנושא, ואפרט סוגים שונים של הטיות קוגניטיביות, ואיך אפשר להתמודד עם כל אחת מהן. אתן גם תרגילי חשיבה וכתיבה שניתן לעשות כדי להתרחק קצת מההטיות בחשיבה והקולות המבקרים, ולאפשר לקולות נוספים, חומלים ומקבלים יותר, להיכנס ולחוות את דעתם.
