הדבר שהכי מפחיד אותנו זה לחוות דברים לא נעימים. אנחנו רוצים שתמיד יהיה לנו נעים, ולכן גם כל מי שבא אליי לטיפול בגלל חרדה – רק רוצה שאפסיק לו את התקפי החרדה. אבל הגישה שלי היא הפוכה, הגישה שלי היא לצאת לדייט עם התקף החרדה. עם החרדות והמחשבות הקשות. לחבק אותן, לקבל אותן, וזה מוציא אותן מהשורש. אחרת, נקבל חרדה חדשה אחרת בעוד כמה חודשים, ובשביל מה היינו בכלל בטיפול אם כך?
האפשרות להיות עם החרדה ולשהות איתה, מאמת את הרגשות שלנו כתקפים וחשובים, יכול לתת לנו מקום לחקור אותה לעומק ולהבין את הסיבות האמיתיות להופעת החרדה, כגון חוויות חיים מהעבר ודפוסי חשיבה. להיות נוכחת עם החרדה שלך מאפשר לך לפתח מודעות עצמית והבנה עמוקה יותר של האופן שבו החרדה מתבטאת במחשבות, ברגשות ובהתנהגות שלך.
היות וחמלה עצמית היא מפתח בהתמודדות שלנו עם החיים ופיתוח חוסן נפשי, להיות עם החרדה שלך ללא שיפוט יכול לטפח חמלה עצמית, כאשר את לומדת לקבל ולאמת את הרגשות שלך מבלי לנסות להרגיע אותם מיד.
לאפשר לעצמך להיות עם החרדה שלך יכול להיות צעד לקראת ריפוי וצמיחה, שכן זהו צעד נוסף לפיתוח מערכת יחסים בריאה יותר עם הרגשות שלך וללמוד לחיות איתם ולווסת אותם באופן מלא חמלה ומודע לעצמך.
כתיבה יכולה להיות כלי רב עוצמה לחקירה והבנה של חרדה. הנה כמה הנחיות לתרגילי כתיבה שיכולות לעזור לך להעמיק לתוך החרדה שלך ולקבל תובנות לגביה. חשוב לזכור שתהליך כזה כשהוא מתבצע במסגרת טיפולית, מותאם לקצב ולמקום של המטופלת. כשאנחנו עובדות לבד, צריך להיות מאוד קשובות לעצמנו. או משהו מציף אותך מדי, מטרגר, או לא נכון או מתאים מספיק, אולי זה סימן שהתרגיל הזה לא מתאים לך כרגע. תהיי קשובה לעצמך, וזה ממש בסדר לעצור.
תרגיל הכתיבה:
- תארי את החרדה שלך בפירוט: התחילי על ידי כתיבת תיאור מפורט של החרדה שלך. איך זה מרגיש בגוף שלך? מהן המחשבות והרגשות שעולים איתה? השתדלי להיות ספציפית ומפורטת ככל האפשר, שימי לב לדפוסים או לטריגרים שאולי מתגלים בחקירה הזאת.
- חקרי את מקורות החרדה שלך: כתבי מהן המקורות האפשריים של החרדה. האם היה אירוע או חוויה ספציפיים שאולי תרמו לה? האם יש נושאים או דפוסים שחוזרים על עצמם בחייך שעשויים להיות קשורים לחרדה שלך? כתבי על זיכרונות, חוויות עבר או נסיבות שלדעתך תרמו לחרדה שלכם.
- שימי לב למחשבות ולאמונות המלוות את החרדה, וכתבי אותן. מה את אומרת לעצמך כשאת מרגישה חרדה? האם יש דפוסי חשיבה שחוזרים על עצמם שאת מבחינה בהם? רשמי את המחשבות והאמונות הללו, ובחני אותן בצורה אובייקטיבית. האם הם מבוססים על עובדות או הנחות? האם הם מועילים או מזיקים? אתגרי את עצמך כדי להבין טוב יותר את תקפותם ואמינותם.
- הביעי את הרגשות שלך: הרשי לעצמך להביע ולחקור את הרגשות שלך הקשורים לחרדה. כתבי בחופשיות על הפחדים, הדאגות, התסכולים שלך וכל רגש אחר שמתעורר. תני לעצמך רשות להיות כנה ופגיעה עם עצמך. אמצי את הרגשות ללא שיפוט והתבונני בהם בסקרנות.
- חשבי על מנגנוני התמודדות: חשבי על מנגנוני ההתמודדות שבהם את משתמשת כאשר את חשה חרדה. האם את נוטה להימנע ממצבים מסוימים או לעסוק בהתנהגויות ספציפיות כדי להתמודד עם חרדה? כתבי על מנגנוני ההתמודדות הללו ותחשבי על יעילותם. האם הם מועילים או שהם מנציחים את החרדה שלך? האם יש אסטרטגיות התמודדות בריאות יותר שתוכלי לאמץ? כתבי חלופות לדרכי ההתמודדות הנוכחיות.
- שקלי נקודות מבט חלופיות: אתגרי את החרדה שלך על ידי בחינת נקודות מבט חלופיות. כתבי כיצד מישהו שאת סומכת עליו עשוי לראות את המצב או כיצד את היית מייעצת לחברה שעוברת חוויה דומה. זה יכול לעזור לך לקבל תובנות חדשות ולהרחיב את ההבנה שלך לגבי החרדה שלך.
- דמייני מערכת יחסים אחרת עם החרדה שלכם. איך היית רוצה להתייחס אליה אחרת? כתבי איך הקשר הזה עשוי להיראות. אילו שינויים היית רוצה לעשות באופן שבו את מגיבה לחרדה שלך? דמייני מערכת יחסים חיובית ומעצימה עם החרדה שלך.
זכרי, המטרה של הנחיות אלה היא לא לפתור או להעלים את החרדה שלך, אלא לטפח הבנה ומודעות עמוקה יותר אליה. הרשי לעצמך להיות פתוחה ולא שיפוטית בזמן שאת חוקרת את המחשבות, הרגשות והחוויות שלך הקשורות לחרדה באמצעות כתיבה תשובות לשאלות אלו. זה יכול להיות כלי רב ערך עבור רפלקציה עצמית וצמיחה אישית.
