יוצא לכם לפעמים לדבר לעצמכם?
בפקק באוטו, כשאתם מתקלחים אולי, בזמן ששוטפים כלים?
כשהייתי עובדת מחוץ לבית, הייתי ממש מדברת לעצמי בקול רם ברכב בזמן הפקקים. מנתחת דברים שאני עוברת, מבינה יותר לעומק דברים שאני חווה. לעיתים מתלוננת על משהו מעצבן שקרה.
גם אם אתם לא מדברים לעצמכם בקול רם בפקק כמו שאני הייתי עושה, אתם מדברים לעצמכם כל הזמן. המוח עסוק כל הזמן בלנתח מה שקרה, לעכל ולהבין ולפרש סיטואציות. אנחנו חיים בעולם מאוד מורכב והמוח זקוק לזמן הזה לנתח ולהבין את הסביבה, ואת עצמנו כבני אדם.
הבעיה היא שאנחנו לא תמיד שמים לב לאיך אנחנו מדברים לעצמנו. אז אני שמה כאן תזכורת היום – דברו לעצמכם בחמלה, באהבה. אל תהיו חמור חבוט. החמור החבוט יגיע ליעדו בסופו של דבר, אבל שם הוא יפול ויתמוטט, כך גם אתם אם כל הזמן תרדו על עצמכם, תנזפו, תשפטו ותבקרו את עצמכם. החמור שקיבל גזר, יגיע ליעדו שמח ושבע, מוכן לצאת לדרך נוספת. כך גם אתם תהיו אם תדברו לעצמכם באהבה, תחזקו את עצמכם, תשימו לב להצלחות שלכם ותחמיאו לעצמכם.
אפשר לזהות 3 סוגים של דיבור עצמי:
- דיבור שנותן מידע – זה כמו לנהל רשימות, או בדומה ללסדר לכם את הלו"ז. כשאתם מדברים לעצמכם ומסבירים לעצמכם מה הפעולות הנדרשות עבורכם לעשות כרגע, מה עובד לפניי, מה אני צריכה לעשות. זה עושה לנו סדר בראש, מבהיר לנו את הדרך, והופך אותנו ליותר פנויים כדי לבצע את המשימה שלפנינו בצורה מרוכזת וברורה.
- דיבור שמעורר מוטיבציה – עידוד עצמי. אני יכולה לעשות את זה, יש לי את הכוחות והיכולות לעשות זאת, כל הכבוד לי. זהו דיבור שמעודד ומחזק לקראת הדרך או הפעולה שצריך לעשות.
- חקירה עצמית – לשאול את עצמי שאלות – מה אני מרגישה לגביי זה? מה אני חושבת על זה? מה חשוב לי בסיטואציה הזאת?
הדיבור העצמי בקול רם נמצא במחקרים כמשפר את המצברוח, מעלה את תחושת האושר הפנימית שלנו, ומקפיצה את המוטיבציה. ספורטאים מקצועיים משתמשים בדיבור עצמי של מוטיבציה לקראת אימונים ותחרויות. הדיבור העצמי גורם לנו להאמין בעצמנו יותר, להרגיש אהובים יותר. הוא יכול להיות כלי נהדר לוויסות עצמי – להבין טוב יותר מה אנחנו עוברים כרגע, ולהרגיע את עצמנו.
דרך נוספת לעלות רמה בדיבור העצמי, היא לשוחח לעצמנו בגוף שני, את.ה. לדוגמה: "את.ה נהדר, אני אוהבת אותך כמו שאת.ה". אז אנחנו מגייסים את המוח החברתי שלנו, והתחושה היא כאילו אדם חיצוני מאשר אותנו ואת פעולותינו.
