קחי נשימה עמוקה,
ותשימי לב לתחושות הגוף שלך. למנח הידיים והרגליים.
אל תשני שום דבר, רק תשימי לב.
מה נעים לך כרגע, מה לא נעים.
תעבירי את תשומת הלב לנשימה הרגילה שלה, בלי לשנות אותה.
למחשבות שלך – על מה את חושבת כרגע? מה מעסיק אותך?
זהו תרגיל קצר במיינדפולנס. אנחנו רגילים לעשות תרגילים כאלה ודומיהם כדי להירגע ולהעביר את תשומת הלב שלנו ממשהו שמטריד אותנו, למשהו אחר יותר מרגיע. אבל מיינדפולנס לא עוסק בהרגעה, הוא עוסק בנוכחות. להעביר את תשומת הלב למה שקיים כאן ועכשיו. עם חמלה וסקרנות, בלי לנסות לשנות משהו. רק לשים לב למה שיש עכשיו.
המטרה האמיתית היא ללמוד להיות בנוכחות, הקשבה והכלה למצב הקיים. כפי שהוא. בלי לנסות להרגיע אותו, בלי לנסות לשנות אותו, בלי לעוות אותו. בדיוק כפי שהוא. בסקרנות חוקרת. בלי שיפוטיות אם הוא טוב או רע. זה המצב שיש עכשיו, ואולי אח"כ יהיה מצב אחר.
כשאנחנו מתורגלים לעשות זאת, קל יותר להיות ממוקדים בפעולות שחשוב לנו לעשות, גם אם יש לנו מחשבות שמציקות לנו. למשל, בעת כתיבת שורות אלו עולה לי לפעמים המחשבה – האם אני באמת מגדירה נכון מה זה מיינדפולנס? אולי אני טועה? אולי קולגות יצחקו עליי או יחשבו שאני לא מבינה? אולי אנשים שיקראו את המילים הללו לא יתחברו, יחשבו שזה שטויות וזה מיותר? אולי אני כותבת מסורבל מדי ולא ברור? כל אלה המחשבות שעוברות לי בראש ממש ברגעים אלה. כבודן במקומן מונח, אבל המחשבות הללו לא יקבעו עבורי האם אפרסם את הפוסט הזה או לא. אני מפרסמת אותו כי הוא מבטא ערכים שחשובים לי – חשוב לי להסביר מה אני עושה ולהנגיש את העבודה שלי בקליניקה לאחרים. גם חשוב לי לתת כלים ומידע לאנשים שעוקבים אחרי התוכן שלי. מתוך הערכים הללו שחשובים לי – אני קובעת מה הפעולות שאעשה. כמו לפרסם את הפוסט הזה, גם אם הוא מעורר בי אי שקט או חוסר ביטחון.
תרגול המיינדפולנס עזר לי ללמוד עם השנים לא לייחס חשיבות יתרה למחשבות שעולות פה ושם. הן הרי תמיד יהיו שם ברקע, לא משנה כמה שנות ניסיון יהיו לי, לא משנה כמה שנים אני לומדת בעצמי ומלמדת אחרים את התחום. הן עוברות וחולפות, בדיוק כמו מחשבה אחרת שעלתה לי – מה אוכל היום לארוחת צהריים? והאם כדאי לי להקדים אותה או לאחר אותה מעט. גם אלה מחשבות חולפות שבעוד כמה שעות כבר לא יהיו רלוונטיות. אני מתבוננת בהן כי הן שם, מקבלת אותן וממשיכה הלאה – לעשות פעולות שמבטאות את מה שחשוב לי בחיים.
