Depositphotos_9194699_original
מעיין ביטון

מעיין ביטון

השאלה האקטית – כשיש קושי נפשי – האם להתמודד, או להימנע?

לא מזמן הגיעה אליי אישה לטיפול, לאחר כמה מפגשים בהן לאט לאט הכרנו והבנו יותר לעומק את הקושי עימו היא מתמודדת, שאלתי אותה שאלה.
 
מה המטרה שלך בטיפול, כרגע?
האם את מרגישה שאת מעוניינת להתמודד עם הקושי שהעלית?
האם היית רוצה שנעבוד על כך שתוכלי לפעול בכיוון שאת מעוניינת להגיע אליו?
או, וגם זאת בחירה לגיטימית לחלוטין, האם תרצי שהטיפול יתמקד בלתמוך ולהקשיב לך, כפי שאת, כשכרגע את בוחרת להימנע ולהתרחק מהקושי?
 
היא חשבה על השאלה, ועיניה התמלאו דמעות.
"אני לא מסוגלת להתמודד עם זה כרגע. אני יודעת שיש מחירים לחוסר ההתמודדות שלי, אבל כרגע אני לא יכולה לעשות משהו אחר. תוכלי להיות איתי גם אם כרגע אני לא מתמודדת?".
וכך עשיתי. היית שם איתה, במקום הנמנע, המתרחק, המתגונן מפניי הקושי.
 
כעבור כמה פגישות היא אמרה לי – "מעיין, את זוכרת מה שאלת אותי לפני כמה שבועות? החלטתי לשנות את דעתי. אני כן רוצה להתמודד. אני מוכנה לזה עכשיו".
קשה לי לתאר את עוצמת הרגשות שהרגשתי כאשר היא אמרה לי את זה. התרגשתי מאוד בשבילה! נדרש כל כך הרבה אומץ וכוח להגיד – אני רוצה להתמודד, אני רוצה להפסיק להימנע.
 
גם הימנעות היא דרך התמודדות. אך נרצה לעשות זאת מתוך ידיעה ובחירה, הבנה של המחירים, היתרונות והחסרונות שיש בבחירה הזאת.
אך כדי ליצור שינוי, נצטרך להתמודד ולהפסיק לפעול מתוך מיגננה.
 
התשובה של האישה, כמה שבועות לאחר ששאלתי, לשאלתי, מתחברת מאוד לשאלה האקטית. היא שאלה ארוכה ומורכבת, אך אביא אותה לכאן, כי היא מתחברת מאוד לסוגייה שעלתה בטיפול – האם אנחנו כאן כדי להתמודד וליצור שינוי, או שאנחנו כאן כדי לקבל תמיכה ולהיות עם המצב הנתון המתגונן והנמנע.
 
זאת השאלה האקטית (מהמילה אקט – ACT – תרפיית קבלה ומחויבות):
 
בהינתן שקיימת הבחנה בינך ובין הדבר שאיתו את מתמודדת ומבקשת לשנות (המחשבה, הרגש), האם את מוכנה לקבל את אותו דבר באופן מלא מבלי להתגונן מפניו, כפי שהוא ולא כפי שהוא טוען להיות, ולעשות מה שנדרש על מנת לנוע בכיוון של הערכים שבחרת לעצמך, במצב הנוכחי ובזמן הזה?
 
השאלה הזאת מתייחסת לששת האלמנטים שמרכיבים את גישת ACT:
העצמי בתוך ההקשר, קבלה, הפרדה קוגניטיבית, לפעול מתוך מחויבות, ערכים, ומיינדפולנס – להיות במגע עם הרגע.
גם על כל אחד מהאלמנטים בנפרד אפשר לכתוב הרבה פוסטים כדי להסביר מה הם… אבל כרגע אשאיר אותם כך, בלי הסבר.
 
מספיק כרגע להבין שהמהות של השאלה היא לאתגר אותנו לבחור – האם אנחנו מעוניינות להימנע כרגע מההתמודדות, או שאנו מוכנות להתמודד ולהביא לשינוי במצב.
בעיניי, כמטפלת, כל אחת מהבחירות מקובלת. אני מעריכה מאוד כשמטופלות אומרות לי – "זה גדול עליי כרגע, אני מבינה את המחירים שההימנעות גובה ממני ואני מעדיפה כרגע להמשיך כך". בדרך כלל אחרי תקופה מסוימת של טיפול, עולה תחושת החוסן הנפשי והאמונה שניתן וכדאי לפעול אחרת.

להרשמה לניוזלטר מלאי את הטופס הבא

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email