הדרכה פסיכו-חינוכית (psycho-education, באנגלית זה נשמע טוב יותר 🙂 ) הינו מושג מהטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי (CBT) המתאר שלב ראשוני בטיפול, בו המטפלת מדריכה ומסבירה למטופלת את המצב בו היא נמצאת. בהדרכה אפשר לעסוק בקושי מסוים – למשל פוסט טראומה או חרדה, או במצב רגשי כלשהו (למשל, רגישות גבוהה). חשוב לציין שאומנם הידע הטכני נמצא אצל המטפלת, אבל הידע הייחודי למטופלת על נפשה שלה נמצא רק אצלה! זהו טיפול בגובה העיניים. המטפלת לא מתיימרת להבין את המטופלת יותר טוב ממנה – אלא להציג בפניה את המידע הקליני הקיים, ולבדוק את נקודת המפגש בין הידע מעולם הפסיכולוגיה, למצבה הייחודי של המטופלת עצמה. בלימוד המשותף בקליניקה המטרה היא לעשות את ההתאמה המירבית למטופל עצמו. ייתכן שהמטופלת הסובלת מחרדה, למשל, תזדהה עם חלק מההסבר על החרדה וחלק ממנה יהיה פחות רלוונטי עבורה עקב מצבה הייחודי. פה תפקידה של המטפלת להיות רגישה וקשובה לניואנסים העדינים שמתאימים למטופלת. ההקשבה והלמידה היא הדדית. כל אחת מהמשתתפות בפגישה מחזיקה בידע אחר, וביחד נוצר משהו ייחודי ומותאם למטופלת האינדיבידואלית.
ההדרכה הפסיכו-חינוכית דורשת ממני, כמטפלת, להיות אקטיבית. הטיפול, על פי גישתי, הוא לא טיפול שבו אני מקשיבה לתכנים שהמטפלת מעלה ומהנהנת מדי פעם, או זורקת משפט פרשני פעם בחצי שעה. אני מאוד אקטיבית בטיפול. החל מההדרכה הפסיכו-חינוכית בה אני מלמדת את המטפלת ומשתפת אותה בידע המקצועי שלי, ועד תרגול טכניקות שונות, כתיבה, הצגת מודלים שונים ועוד, על מנת לעזור למטופלת להגיע למטרות שלה ולחיות חיים מלאים וטובים.
כמטפלת, אני רואה אותי ואת המטופלת מתמודדות עם אתגרי חיים דומים. כולנו הולכות בדרך. אני מטפסת על ההר שלי, והמטופלת מטפסת על ההר שלה. יש לי הזדמנות ייחודית לראות, מהמקום בו אני נמצאת, את ההר של המטופלת ועם אילו צוקים ובורות היא מתמודדת. דברים שהיא אולי לא יכולה לראות מהמקום בו היא נמצאת כרגע. יש לי ידע על התהליך הטיפולי, מה יכול לעזור למטופלת להתקדם, יש לי ידע מעולם הפסיכולוגיה – מה מאפיין את הקושי עימו היא מתמודדת, בין אם מדובר על דיכאון, התפרצויות זעם או חרדה. יש לי גם ארסנל גדול בסל הכלים שלי – מגוון גדול של כלים, שמהם לכל אחת מתאים משהו אחר. כמו מפתח ייחודי למנעול… את הידע על המטופלת עצמה, אני מקבלת ממנה. אני לא יושבת ובוחנת אותה, אני לא מתיימרת לדעת עליה יותר ממה שהיא יודעת על עצמה. במקסימום, אני יכולה להציע השערה, ולבדוק אצל המטופלת שלי האם ההשערה שלי מדברת אליה, האם היא נראית לה. ויחד אנחנו נגשש ונבדוק מה נכון ומה מתאים עבורה.
כביכול יש כאן דבר והיפוכו. ההדרכה הפסיכו-חינוכית שמה בידיה של המטפלת את הידע. היא המומחית לקושי, היא זאת שיודעת. אבל בעוד בגישות טיפוליות אחרות הידע לרוב נשאר בידיו של המטפל ולא עובר גם למטופל, בגישה שאני עובדת על פיה המידע נועד להיות פתוח לכל. יתרה על כך, חובה עליי להנגיש אותו למטופלות שלי! ידע הוא כוח. הידע עוזר לתת שם והסבר למה שקורה, ויחד עם זאת גם להבין כיצד ניתן להתמודד עם המצב.
בעיניי לא יתכן שאת תסבלי מחרדה ולא תביני מהי חרדה וכיצד היא עובדת. הרי ברגע שתביני כיצד היא עובדת, תוכלי להתיידד איתה וללמוד מה לעשות כדי שהיא תפסיק לשתק ולעכב אותך! אם עברת התעללות בילדות המוקדמת, חובה עליי לבדוק איתך האם את סובלת מתסמינים של פוסט טראומה. מילת המפתח היא שאנחנו צועדות בטיפול הזה יחד, שתינו, את ואני, יד ביד. אני מנגישה לך את הידע כדי שנוכל ללכת בשביל הנכון לך.
זהו טיפול בגובה העיניים. אני מביאה את הידע המקצועי, את מביאה את הידע על עצמך. ביחד אנחנו יכולות להתקדם במעלה ההר.
