יומן ויזואלי: איך להשתמש בכתיבה וציור למען שחרור וביטוי רגשי

מה זה יומן ויזואלי?

יומן ויזואלי, או יומן אמנות, (באנגלית: visual journaling ולעיתים art journaling) זה שימוש באמנות בתוך יומן או מחברת. המטרה היא לא להגיע לתוצר יפה, אין כאן מטרה להראות לאחרים/ לקהל הרחב, הצורך הוא לא אמנותי או אסטתי גרידא. המטרה ביצירה תהייה לצרכי פורקן וביטוי רגשי בצורה יצירתית. השימוש ביומן או מחברת שנסגרים ושומרים על פרטיות ואינטימיות, בניגוד לקנבס או דף פתוח, מאפשרים ליצור מרחב שמור, פרטי ובטוח לפורקן הרגשי.

יש יתרונות רבים ליצירה בתוך היומן הויזואלי. הוא מאפשר פורקן של רגשות. הוא מאפשר שיח עצמי על דברים שאת מתמודדת איתם ביומיום שלך. מניסיוני, לאחר כמה שנים של עשייה ביומן הויזואלי, גם כיוצרת בעצמי וגם כמנחה, אני רואה כי עבודה עקבית ביומן תורמת לחוסן נפשי, לתחושת שלווה ומסוגלות להתמודד עם משברי החיים שאנו נתקלים בהם בלית ברירה מדי פעם.

איך משתמשים ביומן ויזואלי?

אתאר כאן תהליך בשלבים אותו תוכלו ליישם בבית, עם כל אמצעי יצירתי שיש ברשותכם. אני השתמשתי באמצעים אמנותיים מגוונים, אך אפשר להסתפק בעט וצבעי פנדה או צבעי מים מכל פירמה, מה שיש בבית.

ראשית, יש להשיג יומן. היומן יכול להיות בתוך מחברת הכי פשוטה שיש לכם בבית. הוא יכול להיות גם כל ספר או חוברת שיש בבית ושכבר לא משתמשים בה. ניתן לקנות גם יומן ייעודי לאמנות או ספר סקיצות (sketch book). ביומן כזה, הדפים יהיו עבים יותר ויהיה יותר קל להשתמש בו עם מדיה שדורשת שימוש במים.

השלב הבא זה לאסוף אליכם חומרי יצירה. ניתן להשתמש בהכל – ניירות בהם נשתמש לקולאז', צבעי מים, צבעי פנדה, צבעים אקריליים, טושים, עטים למיניהם. לא חייבים לקנות דווקא משהו ייעודי, בדרך כלל בכל בית יהיו חומרי יצירה בסיסיים (אפילו כאלה של הילדים) שתוכלו להשתמש בהם בתור התחלה. אני ממליצה להתחיל ממה שיש בבית, וככל שתתנסו ותלמדו מה אתם אוהבים, להשקיע בחומרי אמנות מקצועיים יותר שיהיה לכם כייף להשתמש בהם.

תהליך היצירה לשחרור וביטוי רגשי

אתאר כאן תהליך שאני משתמשת בו באופן אישי כשאני זקוקה לו. התהליך אינו חקוק באבן. ניתן לדלג על שלבים, להוסיף שלבים אחרים, לחזור אחורה, לדלג קדימה… הבנתם את הרעיון ? העיקר הוא שתתמסרו ליצירה ולרגשות שלכם. התהליך הזה הוא בעיניי תהליך מרפא. הוא מאפשר מגע במחשבות ורגשות שבדרך כלל נחוש אותם לרגעים, אך מהר מאוד משהו אחר יסיח את דעתו, או אולי אפילו אנחנו נבחר להיות מוסחים ולא לגעת בהם.

רגש הוא סוג של אנרגיה שזורמת בגוף. אם אני מרגישה רגש כלשהו, ולא נותנת לו ביטוי, הוא ישאר ויסתובב אצלי בנפש עד שימצא דרך אחרת לצאת לידי ביטוי: אולי בהתפרצות זעם על מישהו, אולי בסמפטום גופני, אולי דרך התקף חרדה. אם, במקום להתעלם ממנו, אני אתמסר לרגש ואתן לו ביטוי, אני מאפשרת לו להשתחרר ממני ולהמשיך הלאה. רובנו רוב הזמן מעדיפים להימנע מלהרגיש לעומק את מה שלא נעים לנו, אבל בעצם גורמים לרגש הזה "להיתקע" ולהישאר. באופן פרדוקסלי, דווקא אם נתעכב ונרגיש את הרגש הזה, גם אם הוא לא נעים, אז נשיג את השחרור ותחושת הפורקן אותה רצינו.

שלב ראשון: כתיבה זורמת

כתיבה זורמת הוא כלי מאוד עוצמתי לשחרור רגשי. בשלב זה, אנחנו לא חייבים לכתוב למשך רבע שעה, לפי "חוקי" הכתיבה הזורמת, אבל ניקח מספר דקות בהם נשהה ונחשוב על מה שמטריד אותנו. נבחר עמוד ביומן, וניתן למחשבות, תחושות ולרגשות לזרום מהראש שלנו, דרך הזרוע, אל העט וממנו לנייר ביומן. נמשיך לכתוב עד שנרגיש הקלה.

בתמונות הבאות אדגים את התהליך מתוך יומן ויזואלי שלי. בתחילה בחרתי עמוד ביומן. העמוד שבחרתי הוא עמוד שעשיתי עליו פעם ניסוי אחר, ולכן הוא מלא בצבעים שנתנו רקע מסוים. אפשר כמובן לבחור בעמוד לבן. בדרך כלל אני אוהבת להתחיל עם עמוד ריק, ולכתוב עליו. אבל לפעמים העמוד הריק בוהה בי ואני בוהה בו בחזרה וזה מעורר בי חוסר נוחות. לכן, לפעמים כייף לעבוד בעמוד שיש בו כבר התחלה של משהו: שאריות צבע מפרויקט אחר, "ניסוי" אמנותי שצלח או לא צלח, ציור שהתחלתי ולא סיימתי… וכדומה. אם העמוד הלבן בוהה בכם ואתם בו בחזרה, ואין לכם כרגע עמוד שיש בו התחלה, אתם יכולים סתם לקשקש בו כמה צבעים, או לקחת את הניירות הכי קרובים אליכם (בין אם תמונות ובין אם טקסט) ולהדביק אותם כקולאז' רקע לדף שלכם.

בשלב הבא כתבתי, וכתבתי ועוד קצת כתבתי…. מילאתי את העמוד בשורות שורות של רגשות, תחושות, מחשבות קשות. בלי פחד. זה הרגע לתת לכל מה שעולה להשתחרר ולעבור לדף. זאת הכתיבה הזורמת. אני קוראת לזה גם "ניקוי פאנלים". לתת לכל המחשבות הכי אפלות להשתחרר מכם ולעבוד אל הדף.

שלב שני: לכסות, או לא לכסות – זאת השאלה

עכשיו כבר יש לנו התחלה של יצירה אמנותית. מה עושים הלאה? אני לא אוהבת להישאר עם הטקסט הזה גלוי. הוא יותר מדי ראשוני, בוטה וקשה. אם היה מדובר בכתיבה זורמת על דף תלוש – הייתי ממליצה להשמידו, כי מי צריך להיתקל בכתיבה הזאת ולהיזכר בה? אבל היות ואנחנו בתוך יומן ויזואלי, זה הזמן לאפשר למחשבות הללו לעבור איזושהי התמרה (התמרה הוא מושג מהאלכימיה שמשמעותו הפיכת דבר למשהו אחר, בדרך כלל טוב יותר). כתבתי מחשבות אפלות, והן יכולות להיות בסיס למשהו אחר.

אבל לפעמים אני בוחרת להשאיר את הטקסט גלוי, או גלוי בחלקו. אבל, כאמור, הפעם רציתי לכסות. התחלתי עם צבע לבן (אני השתמשתי בצבע אקריל) כדי לכסות את הכתוב, גם הצבעים שכבר היו על הדף הפריעו לי ברגע הזה ורציתי לטשטש ולעמעם אותם.

בשלב הבא בחרתי 2 צבעים אחרים שקרצו לי: ורוד פוקסיה וסגול. פשוט ציירתי איתם על הדף, בלי לחשוב על זה יותר מדי.

השלב השלישי: התפנית בדרך

בשלב הזה הרגשתי שאני קצת תקועה ולא יודעת איך להמשיך. אפשר גם לעצור כאן אם אתם מרגישים שזה מספיק לכם, הרי היומן הויזואלי לא מותח ביקורת ולא מחליט אם זה גמור או לא… אבל רציתי להמשיך. אז לקחתי חפיסה של קלפי מלאכים שהייתה לי בחדר, ויצא לי הקלף של המלאך מיכאל, עומד עם חרב שלופה, והכיתוב: "you can do it". זה התחבר לי לנושא איתו התמודדתי באותו היום, וחיבר אותי להלך רוח יותר אופטימי. תהליך ההתמרה התחיל. עם עט נובע ודיו שחור התחלתי לצייר את המלאך, ולידו דמות אדם עם חרב. כתבתי גם את המשפט מהקלף והוספתי עוד קצת משלי.

השלב הרביעי: סיום העמוד ביומן

המשכתי לעבוד עם הצבעים האקריליים והשלמתי את התמונה שנוצרה. לסיום, הרגשתי צורך לכתוב עוד משהו. אז אומנם המלאך אומר שאני יכולה לעשות זאת, אך זה מעורר בי פחד. נתתי לפחד הזה ביטוי בכתיבה. לגביי האסתטיות של העמוד, אני מניחה שהוא שנוי במחלוקת. באופן אישי לא הייתי תולה יצירה כזאת על קירות ביתי. אך מלכתחילה, זו לא יצירה שנועדה להיות תוצר כלשהו – אל נועדה להעביר אותי תהליך רגשי, ובכך היא עמדה מעל המצופה. לאחר סיום התהליך הרגשתי הרבה יותר טוב והגעתי לתובנות אישיות חשובות לגביי הנושא שהעסיק אותי.

לסיכום,

שיתפתי אתכם בתהליך אישי שלי לביטוי ושחרור רגשי. אני יכולה לספר שהעבודה הקבועה ביומן ויזואלי (אני משתדלת לצייר ביומן אחד לשבוע-שבועיים) נותנת לי להיות במגע תמידי עם הרגשות שלי, לפרק אותם, ולהפוך אותם למשהו אחר. עבורי זהו מסע מרפא. אני ממליצה לכל מי שנהנה מציור וכתיבה, לנסות להיעזר באמצעיים היצירתיים הללו על מנת להגיע לביטוי ושחרור רגשי.

זה מאוד כייף לעבוד לבד, בשקט של עצמך… אבל אני שומעת מעוד ועוד נשים שעם כמה שהן מרגישות משיכה לעבודה ביומן ויזואלי, הן לא מצליחות לפנות את הזמן לעשות את זה לבד. לכן התחלתי להעביר סדנאות לתהליך רגשי ביומן הויזואלי. בסדנה יש לך הזדמנות לעבור מסע של יחידה בתוך קבוצה. אין צורך להיחשף, אבל כן תוכלי לקבל השראה מנשים כמוך, ליצור ביחד, ולעבור בהנחייתי תהליך רגשי שמניסיוני תורם לחוסן ולהחזרת השקט לחיי היומיום.