דימוי עצמי – מי מסתתר מאחוריי המסיכה?

"יש לי מסיכה רעה.
היא נועדה להסתיר את מה שיש מתחת,
שכולם יתרחקו ולא יתקרבו.
שלא יוכלו לשבור את מי שנמצא מאחוריה.
שלא יגלו שיש שם משהו עדין ושביר…
המסיכה הופכת אותי לשקופה,
שלא יראו ולא יתקרבו
מה נמצא מתחת למסיכה…
אני לא יודעת מה באמת יש מתחתיה
כי מעולם לא הסרתי את המסיכה"

דימוי עצמי – מה זה בכלל?

דימוי עצמי, על פי ויקיפדיה: מושג רב ממדי המכיל בתוכו את התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו.
כלומר, זה מה שאני חושבת על עצמי, אבל גם מה שאני חושבת שאחרים חושבים עליי. מדובר במושג מאוד מורכב – כי מה שאני חושבת על עצמי כשאני צריכה לעמוד ולהרצות מול קהל של 100 דוקטורנטים לרפואה, יהיה שונה מאשר הדימוי העצמי שלי כשאני שרה לביתי התינוקת שיר, או כשאני מקבלת 100 במבחן באוניברסיטה, וגם יהיה שונה ממה שאני חושבת על עצמי כשאני בבית קפה עם חברה.

זהו מושג מורכב וחמקמק. הוא משנה צורה וזולג כמו מים, משתנה מרגע לרגע, אבל משפיע עלינו בצורה חזקה מאוד.

דימוי עצמי אצל מתבגרים – מי אני בכלל?

למתבגרים, נערים ונערות, המושג של דימוי עצמי מאוד משמעותי. לעיתים קרובות אני נפגשת בקליניקה עם בני נוער שהדימוי העצמי שלהם מאוד נמוך. לעיתים הם מסתובבים בחברה שגורמת להם להרגיש ככה, אך בעיקר זה כי הם מרגישים שהם לא יודעים מי הם בכלל.

לא מזמן נפגשתי עם נערה בקליניקה, והיא סיפרה לי על מסיכה שמסתירה אותה מהעולם. שאלתי אותה, מי נמצא מאחורי המסיכה? והיא אמרה לי שהיא לא יודעת. היא מרגישה שהיא לא מכירה את עצמה מעבר למסיכה. המטרה שלנו בטיפול הייתה להתחיל לחשוף את האיכויות שלה, למצוא את החוזקות שלה, למצוא מי היא באמת. בהתחלה לא היה לה שום דבר טוב להגיד על עצמה. אך במשך התהליך הצליחה להתחיל למצוא לאט לאט דברים קטנים שהיא אוהבת בעצמה, שהיא מכירה בהם כחלק ממנה.

כך, בתחושה שאנחנו מלקטות פירור אחר פירור, לאט לאט הנערה היפה, העדינה והשובה שישבה מולי, התחילה לראות את עצמה כפי שהיא. להוריד את המסיכה – לפחות בינה לבין עצמה, ולהתחיל לראות מי נמצאת שם.