איך לעשות שינוי בדפוסי חשיבה?
הצעד הראשון בלעשות שינוי בדפוסי החשיבה שלנו, הוא להבין איך המוח שלנו עובד ועד כמה המחשבות שלנו משפיעות על התגובות שלנו. על פי מודל אמ"ת של אלברט אליס, לכל אירוע אנו מצמידים מחשבה המפרשת את מה שקרה באותו אירוע. לפי אותה מחשבה אני אבחר את התגובה שלי – אשר כוללת בתוכה גם רגש וגם התנהגות.
דוגמא: מישהו חותך אותי בכביש.
מחשבה א: חוצפן, ישראלי מכוער וכו'.
תגובה א: לקלל אותו, לכעוס, להתעצבן.
אבל, אני יכולה לפרש את האירוע גם בצורה אחרת. אולי הנהג הוא לא חוצפן, ולא הישראלי המכוער, אלא פשוט מאוד ממהר, אולי יש לו מקרה חירום רפואי, אולי אישתו יולדת?
מחשבה ב: הוא בטח מאוד ממהר, אולי קרה משהו.
תגובה ב: אפנה לו את הדרך, ארגיש טוב עם עצמי שעזרתי לזולת, אמשיך הלאה בלי לחשוב על זה יותר מדי.
מהדוגמא הזאת ניתן לראות עד כמה המחשבה האוטומטית שעולה לנו לראש בעקבות אירוע, משפיעה על התגובות היומיומיות שלנו. התהליך הזה קורה כל כך מהר, שאנחנו לא שמים לב לזה שזה קורה. וזה כורך המציאות, כי אם כל דבר שיקרה לנו נעצור ונבחן מה קרה כאן ונחבר בהליך מודע את המחשבה שלנו על אותו אירוע, לא נוכל להגיב בצורה יעילה למה שקורה. למשל, כשחוצים את הכביש ופתאום עוברת מכונית במהירות גבוהה, התגובה האוטומטית של רוב האנשים תהייה לקפוץ אחורה. זאת בזכות מחשבה אוטומטית שהקדימה את התגובה ואמרה – "סכנה!"
מכונית-> סכנה! -> בריחה
אם אעצור ואבחן את המצב ואחשוב עליו באופן מודע, אסכן את חיי! במצבי סכנה עלינו להגיב במהירות.
אבל אם אני עסוקה בטלפון שלי בזמן שהבן שלי רוצה לשחק איתי, אני לא קשובה אליו, הוא אומר לי "אמא, אמא, אמא…" המחשבה האוטומטית שעשויה לעלות לי לראש היא – "איזה מעצבן הוא" והתגובה תהייה לכעוס ולנזוף בו. בעוד שאם הייתי יותר מודעות למצב, המחשבה האפקטיבית יותר הייתה "הוא רוצה למשוך את תשומת הלב שלי, הוא חיכה לראות אותי כל היום ועכשיו במקום להיות איתו אני עסוקה בטלפון" ואז התגובה תהייה יותר מכילה, אולי התגובה תהייה תחושת אהבה (תגובה רגשית) ולשים את הטלפון בצד ולשחק איתו (תגובה התנהגותית).
זהו מודל אמ"ת על קצה המזלג…
עוד באותו נושא:
