החופש הגדול לבוגרי החטיבות העליונות מתחיל ב-20 ליוני וכ- 700 אלף נערים ונערות יצאו לחופש של כחודשיים וחצי. שבועיים לאחר מכן גם תלמידי היסודי יצטרפו אליהם. אומנם הילדים מחכים לתקופה הזו, ומעוניינים בחופש, אך לעתים הם גם מרגישים מוצפים ומבולבלים מול הזמן הרב אותו עליהם להעביר, ורבים נותרים חסרי מעש ומעבירים חודשיים שלמים בין מסכי הטלוויזיה והמחשב.
חשוב לדעת כי החופש הגדול עשוי להוות תקופת סיכון לילדים אשר חווים קשיים חברתיים, רגשיים או התנהגותיים.
קשיים רגשיים – תקופה ארוכה ללא מסגרת וללא מעש עשויה להגביר תחושות של דיכדוך, עצב וחוסר ערך עצמי. כשאין לנו סיבה לקום בבוקר או משמעות כלשהי בסדר היום שלנו תחושות דיכדוך עשויות לעלות, במיוחד אצל ילדים שחווים קשיים רגשיים גם במהלך השגרה.
קשיים חברתיים – ילד שגם ככה מתקשה להתערות בחברה בבית הספר, אשר מזמנים מפגשים חברתיים מובנים על בסיס יומיומי, עשוי למצוא את עצמו מאוד בודד בתקופת חופש כל כך ארוכה. במהלך החופש המפגשים החברתיים הם ספונטניים יותר ותלויים במידת היכולת של הילד ליזום מפגשים כאלו. ילד ביישן או שחווה דחייה מהחברה, עשוי להימנע בכוונה ממפגשים חברתיים בזמן החופש הגדול ובכך להגדיל את תחושת הבדידות שלו ואת הפער בינו לבין בני כיתתו. קושי חברתי אחר עשוי להיות כאשר השעמום גורר התקרבות לחברת ילדים או בני נוער אשר מתנסים בהתנהגויות מסכנות כגון שימוש בחומרים מסוכנים (אלכוהול, סמי פיצוצייה, גז מזגנים), התנהגויות מסכנות (קפיצה מגגות, הסתובבות במבנים נטושים מסוכנים, משחק עם אש או סכינים) או עברייניות (גניבה או תקיפה).
קשיים התנהגותיים – ילדים אשר במצבי שיגרה מתקשים לווסת את התנהגותם, עשויים לחוות קושי מיוחד נוסף ביום אשר סדר יומו אינו ברור או ידוע להם מראש (למשל בזמן חופשה מחוץ לבית) וכשהם מתקשים לצפות מה הולך להיות בהמשך היום או השבוע. אז אנו עשויים לראות אצל הילד התפרצויות זעם, או להבדיל התנהגות של הסתגרות והתרחקות.
מה עושים?
ראשית, כדאי ליצור מלכתחילה תקשורת כנה ופתוחה עם ילדיכם. לא "לחפור" להם, ילדים ונוער לא אוהבים הרצאות, הם פשוט נאטמים ולא מקשיבים. הם כן ישמחו להרגיש שאתם מתעניינים בהם באמת, ומעוניינים להקשיב להם כשהם רוצים לדבר. לא מומלץ לכפות עליהם שיחה כאשר הם לא במצב רוח לכך (אלא אם קרה משהו מאוד חמור אשר מחייב שיחה בכל מקרה). הסוד הוא להתנהל בכבוד – לכבד את המרחב הפרטי שלהם יחד עם שליחת המסר שאתם תמיד נמצאים שם עבורם. חשוב שתכירו את חבריהם. אפשרו להם להזמין את חבריהם אליכם הביתה, אך לא להציק ולכפות את נוכחותכם על המפגש החברתי.
המלצה נוספת היא לתכנן יחד עם ילדכם מה הם רוצים לעשות בחופש הגדול. עבור נוער מומלץ שהם יתכננו לבד אבל אתם יכולים לעודדם לעשות זאת, או לעזור להם עם רעיונות איך למלא את הזמן. התנדבות, עבודה, פעילות בתנועת נוער, מחנה בתחום העניין שלהם, קורס לימודי על מנת לחזק מקצוע, מפגשים חברתיים – כל אלה דרכים שיכולות לעזור לילד או לנער להיכנס לשגרה ולהימנע מהסיכון שכרוך בחוסר המעש לתקופה כל כך ארוכה. בנוסף, חשוב לקבוע שיגרת יום – שעה קבועה שקמים בה בבוקר (או בצהריים), מטלות בית מסוימות שהם באחריות הילד/נער, בהתאם לגילו, לעודד אותו ליזום מפגשים חברתיים עם חברים שאתם מכירים וסומכים עליהם.
יחד עם זאת, חופש זה חופש. זה בסדר גמור שלילד שלכם תהייה תקופת זמן מסוימת כדי לקום אחה"צ, להסתגר בחדר, לראות המון טלוויזיה, לשבת שעות על המחשב ופשוט לרבוץ. גם ההתמודדות עם השעמום וחוסר השגרה היא חשובה ומקדמת מיומנויות חיים חשובות. כן, חשוב גם לדעת איך להשתעמם, איך לבלות זמן עם עצמי בשקט, ולא חייבים למלא את כל החודשיים באינספור פעילויות.
