ככה תלמדו את ילדיכם לדבר את שפת הרגש ותחזקו ביטחון עצמי אצל ילדים
עבורי כאם, אחד הדברים הכי חשובים עבורי היא הידיעה שאם ילדיי יהיו עצובים או שיחושו מצוקה כלשהי – דבר ראשון הם יפנו אליי וישתפו אותי על מנת שאוכל לעזור להם. אבל כדי לפתח את יכולת שיתוף האחר במצוקה רגשית, צריך ללמוד לדבר את שפת הרגש. הורים שיצליחו ללמד את ילדיהם לדבר את שפת הרגש יעזרו להם לפתח מודעות עצמית, להגביר את היכולת שלהם לבטא קשת רחבה של רגשות ויחזקו את היכולת שלהם להתמודד עם מגוון מצבים בחיים, בכללם מצוקות וקשיים. לדעת לדבר בשפת הרגש תפתח ביטחון עצמי אצל ילדים ותחזק את דימויים העצמי.
את שפת הרגש ניתן וכדאי ללמד כבר מגיל אפס – מהלידה. איך? פשוט מאוד – על ידי זה שאנחנו, ההורים, נדבר את הרגשות של ילדינו או נבטא עבורם את המצב בו הם נמצאים. ככה הם לאט לאט ידעו לזהות את המצבים הרגשיים או הפיזיים הללו אצלם, ויוכלו לתת להם מילים ולבטא אותם. כלומר, נדרש מההורה להשתמש במיומנות שנקראת שיקוף. שיקוף, משמע לשקף, כמו מראה, את המצב או הרגש שאנחנו מזהים אצל הילד. כשתינוק רק נולד, רוב ההורים באופן טבעי משקפים לו את המקור של הבכי שלו. התינוק בוכה מרעב, וההורה אומר לו – אתה רעב, או אם התינוק עייף ומתקשה להירדם ההורה אומר לו – אתה עייף, זה הזמן לישון. דרך שיקוף הצרכים של התינוק, הוא לומד כשהוא גדל לבטא בעצמו מה הצורך שלו ולזהות מתי הוא מרגיש תחושת רעב ומתי הוא עייף או כואב לו.
אז בתחילה רוב ההורים באופן טבעי משקפים לתינוק את צרכיו הפיזיים, אך כדאי להמשיך בהרגל זה ולשקף ולתמלל (להעביר למילים) לו גם את הרגשות שלו. אם הפעוט בוכה כי רצה לאכול משהו שלא הרשינו לו, ניתן לשקף לו את המצב ולהגיד – "אני מבינה שאתה כועס כי רצית סוכרייה אבל אני אמרתי שאסור כי תכאב לך הבטן". השיקוף מאפשר לפעוט להבין את עצמו, וגם לדעת שהוריו מבינים אותו והוא לא לבד בעולם. מנגד, איננו שוברים את הסמכות שלנו או את הגבולות שהצבנו, אלא מבינים את התסכול של הפעוט מכך שיש דברים שאסור לו. אם אנחנו מוסיפים גם סיבה הגיונית לאיסור, הפעוט מבין שיש סדר בעולם, אבל זה כבר נושא להרחבה במאמר אחר… אם נחזור לנושא שלנו, שפת הרגש, דרך ההורים הילד לומד להביע את התסכולים שלו. אם נקפיד להביע במילים את המעשים, הבכי, התפרצויות הזעם, ותחושות הקושי של ילדינו, הם ידעו לבטא זאת במילים בעצמם לכשיגדלו מספיק. כך, פעוט בן שלוש שמורגל ולמד מהוריו את שפת הרגש, במקום להשתטח על הריצפה ולבכות, יוכל להגיד להוריו – "אוף, אני רציתי לשחק בזה ולקחו לי!". כמה זה יקל את ההתנהלות היומיומית עם הילדים, אם במקום להיות עצבניים ולריב איתכם על דברים קטנים, הם ידעו להגיד במילים – "אני עייף עכשיו ורוצה לנוח" או – "אני כועס כי רציתי ללכת לחבר". כך ביטחון עצמי אצל ילדים מתחזק, והם מרגישים מסוגלים לבטא את עצמם בצורה מילולית פשוטה, ולהיות מובנים יותר על ידי הסביבה.
